לידה שקטה

מוקדש לזיכרה של הילדה שלי.

לפני יומיים נולדת בשבוע 29. היית כל כך יפה, קטנטונת אבל מהממת. ואז המצב הידרדר מהר. לא היו לך ריאות. היו לך שטפי דם במוח.

באתי לראות אותך מבעד לאינקובטור, מבעד לצינורות שמחוברים אליך בכל הגוף כדי לחזק אותך. לתת לך את כל הכוח שיש בי. אבל כלום לא עזר.

אתמול נשמת את נשימתך האחרונה. גוון גופך כבר היה חום.

מחר קוברים אותך יפה שלי ואני רוצה שתדעי שאהבתי אותך. תמיד אזכור אותך ותמיד אוהב אותך. את הגיבורה שלי.

כמה חבל שלא אזכה להכיר אותך.

לידה שקטה היא לידה של עובר ללא רוח חיים החל משבוע העשרים להריון. 

למי שחוותה לידה שקטה, אתר זה ינסה להסביר את החוויות שלכן לאור הידע הנוכחי הקיים. אחת הסיבות שאני לא אוהבת להסביר ולדבר על החוויות הקשות שעברתי היא שלמי שעברה את זה אין צורך בהסבר. והאחרים יבינו לא את איך שהרגשנו אז ולא איך אנחנו מרגישות עכשיו.

הסיבות הנפוצות ללידות שקטות: 

• סיבוכי הריון ולידה

לידה מוקדמת (שהגורם לה הוא בדרך כלל סיבוכים בהריון), הריון הנמשך יותר מ-42 שבועות, הריון עם יותר מעובר אחד ותאונה או פציעה במהלך ההיריון.

סיבוכי הריון ולידה שכיחים יותר כגורמים ללידה שקטה כאשר הלידה מתרחשת לפני השבוע ה-24.

• בעיות בחבל הטבור

אם חבל הטבור נקשר או נמחץ, התינוק אינו יכול לצרוך די חמצן.

בעיות כאלה שכיחות יותר בשלבים המאוחרים של ההיריון.

• בעיות בשליה

השליה מספקת לעובר חמצן ומזון, כך שכל הפרעה בה מעמידה אותו בסיכון.

בעיות בשליה מיוחסות לכמעט רבע מהלידות השקטות, והן כוללות זרימת דם חלשה, דלקת וזיהום.

מצב בעייתי נוסף מכונה ״היפרדות שליה״, והוא מתרחש כאשר השליה נפרדת מדופן הרחם לפני הלידה.

• פגמים מולדים וגנטיים של התינוק

1 מתוך 10 לידות שקטות מוסברות על ידי פגמים מולדים, ביניהם פיגור גדילה תוך-רחמי, מצבים גנטיים, מחלת הילוד (מחלה חיסונית התוקפת תינוקות) ופגמים מבניים.

פגמים גנטיים קיימים כבר בשלב ההתעברות בעוד שאחרים נוצרים בשל גורמים סביבתיים, שאינם תמיד ידועים.

• זיהום במהלך ההיריון 

זיהום אצל האם, אצל התינוק או בשליה עלול להוביל ללידה שקטה, והוא נפוץ יותר כגורם ללידות שקטות המתרחשות לפני השבוע ה-24. בין הזיהומים שיכולים להתפתח ולסכן את העובר מצויים CMV (ציטומגלווירוס), ״המחלה החמישית״, הרפס גניטלי, ליסטריה, עגבת וטוקסופלזמוזיס.

• בעיות בריאותיות של האם

המצבים הרפואיים הבאים של ההריונית יכולים להוביל ללידה שקטה: רעלת הריון, לחץ דם גבוה, סכרת, זאבת, השמנת יתר, קרישי דם, הפרעות בבלוטת התריס, גיל גבוה מ- 35, היסטוריה של לידה שקטה בעבר.

בנוסף, עישון סיגריות, מריחואנה, תרופות מרשם לשיכוך כאבים או סמים אחרים שניטלים במהלך ההיריון עלולים להגדיל מאוד את הסיכוי ללידה שקטה.

• לידה שקטה ללא סיבה

לידות שקטות שלא נמצא להן הסבר נוטות להתרחש בסבירות גבוהה יותר בשלבים המאוחרים של ההיריון.

לא תמיד קיימים סימנים ללידה שקטה אך אם קיימים כאלה הם בדרך כלל התכווצויות, כאב או דימום מהנרתיק.

סימן נוסף לכך הוא שהתינוק מפסיק לנוע בבטן.

בדיקת אולטרסאונד יכולה לבדוק אם ליבו של העובר חדל מלפעום.

לקביעת הסיבה ללידה השקטה, לאחר הלידה הרופא יכול לבדוק פיזית את התינוק, את חבל הטבור ואת השליה ואף לבצע ניתוח שלאחר המוות.

לאחר הלידה, מופעלים הורמונים שגורמים לייצור חלב, מומלץ לבקש מהרופא תרופות לעצירת ייצור החלב.

לאחר לידת עובר מת, יש אימהות שירצו לראות את העובר, להיות אתו ואף לצלם אותו. ויש אימהות שיעדיפו להימנע לחלוטין ממראה התינוק המת, כדי שלא יצטרכו לשאת את התמונה הקשה הזו עד סוף חייהן.

לאחר לידה שקטה ניתן בהחלט לחוות הריון אחר, מוצלח, וללדת ילד בריא. למרות שמי שעברה לידה שקטה נמצאת בסיכון גבוה יותר לסיבוכים בהריון, רק 3% יחוו לידה שקטה נוספת.

ואפשר גם להחליט שהריון נוסף אינו רצוי. חשוב לדעת שגורמים רבים ללידה שקטה אינם ניתנים לשליטה, כך שלא ניתן למנוע אירוע כזה בוודאות.

לעבור לידה שקטה, לחוות את לידתו של ילד שנולד מת הוא אירוע משנה חיים. חוויה זו יכולה להיות הרסנית ועם עלויות פסיכולוגיות, פיזיות וחברתיות, עם השפעות מתמשכות על מערכות יחסים בין-אישיות וילדים שנולדו לאחר מכן. עם זאת, הורים החווים את הטרגדיה של לידת עובר מת יכולים לפתח חוסן נפשי, יכולות וכישורי חיים חדשים.

חשוב להתייחס למחקר שנערך ע”י המגמה הקלינית של הילד במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, בנושא תסמינים נפשיים איתם מתמודדות נשים שחוו לידה שקטה (לידה של עובר מת).

לפי מחקר שפורסם בעיתון “הארץ” בחודש פברואר 2017, נחשף שיותר משליש מהנשים שאיבדו את העובר בשלב מתקדם של ההיריון (שבוע 20 ומעלה) סובלות מהפרעת דחק פוסט טראומתית.
34% מהנשים שנדגמו דיווחו על סימפטומים דיכאוניים, שמוגדרים בשפה המקצועית כרמה בינונית עד חמורה ועוד אחוז לא מבוטל של נשים חווה רמות שונות של פוסט טראומה חלקי.

המחקר אף מצא כי אחוז גבוה בקרב הנשים שנבדקו סבל משילוב של דיכאון ו-PTSD (פוסט טראומה) וכי נתון זה היה גבוה פי שתיים בערך לעומת בני הזוג שלהן.

המחקר אישש את הימצאותם של סימפטומים פוסט טראומתיים, כמו מחשבות טורדניות, סיוטים, רגשות אשם והאשמה עצמית על אובדן ההיריון, על חלום שהפך לחלום בלהות.

בבדיקת השפעת הפוסט טראומה על מרקם הזוגיות, עלה בבירור כי זו מושפעת ומשפיעה.
מחד – ככל שהזוגיות הייתה טובה יותר, כך המצוקה הנפשית הייתה נמוכה יותר ולהיפך.
אולם מאידך – בקרב נשים שסבלו משילוב של דיכאון ופוסט טראומה, התמיכה של בן הזוג רק העצימה סימפטומים אלו.

ועדיין, נשים אלו לא מקבלות כמעט תמיכה כלל. ההפך, מצפים מהן לחזור לחיים הקודמים, כאילו לא קרה כלום. ויש להבין שמדובר בטראומה לכל דבר ונשים אלו חוות פוסט טראומה שלא מטופלת לרוב. במאמר הכל כך חשוב שכתבה הפסיכולוגית מירב זילברשטיין והתפרסם באפריל 2017 בכתב העת “פסיכואקטואליה”, היא התייחסה לכך שלידה שקטה היא חוויה מושתקת. במאמר היא מעלה את האופן שבו מתמודדים ההורים השכולים עם פער תהומי בין הדחף להכרה במציאות התינוק, האובדן, הכאב והצורך העז לכינון אנושיותו, לבין הציווי הבוקע מכל מערכות התמיכה – לשכוח, לשתוק. ביטול האירוע והאובדן מסמן למעשה גם את ביטול אנושיותו של העובר ומוביל לתחושת בדידות וריחוק חברתי אשר מעצימים את השכול ואת תחושת השונות, החריגות והביקורת מהסביבה (Koopmans et al., 2013).

מחקרים רבים מצאו שכיחות גבוהה של סיבוכים בריאותיים ונפשיים בקרב נשים לאחר לידה שקטה, כגון שכיחות גבוהה יותר של תסמיני פוסט טראומה, חרדה, דיכאון ותחושות שכול אשר נמשכו גם לאחר 5 עד 18 שנים, וזאת לעומת תהליך אבל “נורמלי” הנמשך כשנה (al et Koopmans et al., 2009 ;  , Slade et al., 2013).

ניכר חוסר משמעותי בתוכניות סיוע, עלוני מידע, קבוצות תמיכה ומודעות ציבורית לנושא.

נראה כי שימור הסטטוס קוו של לידות שקטות מתאפשר בשל שתיקת ההורים אל מול העדר התמיכה והתנהלות הצוות הרפואי. פעמים רבות שתיקה זו נובעת בשל הכאב המשתק של ההתעסקות עם העבר ובשל חוסר היכולת והעדר הכוחות הנפשיים והגופניים להילחם. ייתכן גם שהשתיקה מבטאת את הפנמת הציווי החברתי להתקדם ולשכוח.

בשנה האחרונה עולה מאבקם של ההורים השכולים לאחר לידה שקטה להכרה, בדגש על זכויות הקבורה וכוונה להעלאת המודעות, הקבלה וההכרה באבל ההורים. מאבקים אלו מדגישים את הצורך העז בחיפוש ובמתן משמעות אל מול עולם ללא משמעות לאחר אובדן התינוק, המועצם נוכח יחס החברה הלא מקבל. מומלץ לקרוא את המאמר הפלות ולידות שקטות. 

עולה חוסר משמעותי גם בזמינות תכניות סיוע וקבוצות תמיכה לאבלים. זעקת ההורים מחזקת את הצורך ואת החשיבות הרבה בפיתוח תכניות התערבות מקצועיות תואמות וקידום המודעות והמידע בנוגע לגורמים הרבים הכרוכים בתהליך בלתי נתפס זה.

דיכאון לאחר לידה שקטה

חוויית הלידה השקטה היא חוויה של אובדן משמעותי שדורשת החלמה נפשית וזמן להתאבל.

אם ההתמודדות קשה מאוד ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי להתמודדות עם אבל ואובדן.

סימפטומים של דיכאון אחרי לידה, שדורשים פניה לרופא הם דיכאון על בסיס יומי, אובדן עניין בחיים, חוסר תיאבון, חוסר יכולת לישון וקשיים בזוגיות.