טיפולי פוריות – שלבי תהליך הפריה חוץ גופית (IVF)

טיפולי פוריות – שלבי תהליך הפריה חוץ גופית (IVF)

תהליך הפריה חוץ גופית (IVF) מאופיין במגוון שלבים שונים. הם כוללים:

ייעוץ ראשוני

בהתייעצות הראשונה שלך עם רופא, הצעד הראשון בתהליך הפריה חוץ גופית (IVF) הוא ההזדמנות של הרופא ללמוד עוד על ההיסטוריה הרפואית שלך ולהכין תכנית טיפול IVF מותאמת אישית המטפלת במטרות שלך וממקסמת את ההצלחה שלך. לאחר בדיקה מקיפה של רמות ההורמונים של יום 3 של המחזור שלך ולאחר שעוד בדיקות ראשוניות יושלמו, הרופא יתחיל להכין אותך להתחיל מחזור של IVF.

גירוי השחלות

בדרך כלל, אישה מייצרת ביצה בוגרת אחת לחודש במחזור החודשי. תרופות פוריות מאותתות לשחלות להגביר את ייצור הביצות ולייצר מספר ביציות. תהליך זה של גירוי עשוי להימשך שבעה עד עשרה ימים, שבמהלכם הרופא שלך יפקח על התקדמות טיפול הפוריות שלך באמצעות אולטרסאונדים כדי לבחון את השחלות ועם בדיקות דם כדי לפקח על רמות ההורמונים.

שאיבת ביציות

כאשר הביציות מוכנות לשאיבה מהשחלות של האישה יש לעבור הליך קצר במרפאה של שאיבת ביציות. זה נעשה בהרדמה מלאה כדי להבטיח נוחות למטופלת. רוב הנשים מסוגלות לחזור הביתה כעבור מספר שעות.

באותו יום, השותף להליך יספק דגימת זרע טרייה למעבדה. אם המדובר בזרע קפוא מתורם, על המרפאה לבדוק את הדגימה הזו לפני השאיבה. לאחר שאיבת הביציות, על המטופלת להתחיל לקחת הורמון פרוגסטרון כדי להכין את הרחם להשתרשות של העובר, השתרשות תקרה 5-6 ימים לאחר מכן.

התפתחות עוברית

תפקיד האמבריולוגים שעובדים במעבדת IVF הוא לשלב את הזרע עם הביציות ליצירת הפרייה. ביצים מופרות, הנקראות כבר עוברים, מועברות לאינקובטורים במעבדה כדי להתפתח עוד יותר. הזרע מפרה את הביצית כמה שעות לאחר מכן. אם האמבריולוג חושב חושב שהסיכוי להפריה נמוך, הזרע עשוי להיות מוזרק ישירות לתוך הביצית. תהליך זה נקרא הזרקת זרע תוך-טופלזמית (ICSI).

בחירת עובר

האמבריולוגים במעבדת ה- IVF יפקחו באופן קבוע על העוברים שלך כדי לוודא שהם גדלים כראוי. בתוך כחמישה ימים, עובר נורמלי מתפתח לתאים רבים המתחלקים באופן פעיל. בשלב זה, אנשים או זוגות עם סיכון להעביר הפרעה גנטית לילד שלהם או נשים עם היסטוריה של IVF נכשל או הפלות עשויים לשקול ולהשתתף בבדיקות גנטיות (אבחון גנטי לפני החזרת העובר לרחם – PGS ו-PGD).

לאחר מכן, האמבריולוגים יעריכו את איכות העוברים ויחליטו איזה עוברים הם הבריאים ביותר.

החזרת עובר

למי שמתאים לקריטריונים לטיפול, ההמלצה הרווחת היא על החזרת עובר יחיד שנבחר, שהוא תהליך של העברת עובר בריא אחד. זוהי הבחירה הראשונה בזוגות נבחרים כי ידוע שהחזרת עוברים מרובים קשורה להריון מרובה עוברים, שהוא הריון בסיכון לעומת עובר אחד שיש לו את הסיכוי הגדול ביותר להריון בריא. המלצה זו משתנה ככל שגיל האישה עולה ואז סיכויי ההיריון קטנים. במקרה כזה, ממליצים על החזרה של יותר מעובר אחד על מנת להעלות את הסיכויים להריון.

שלושה עד חמישה ימים לאחר שאיבת הביציות וההפריה, העוברים מוחזרים לרחם האישה. הליך זה מתרחש במרפאה באמצעות קטטר שמוכנס דרך צוואר הרחם. רוב הנשים מסוגלות לחזור לפעילות סדירה למחרת. אם עובר נדבק לרירית הרחם וגדל, התוצאה היא הריון. כל העוברים שאינם בשימוש עשויים להיות קפואים כדי לאפשר החזרה עתידית.

לאחר ההחזרה

כדי לעזור לעבות את רירית הרחם על מנת להקל על העובר להשתרש, לרוב יש להמשיך טיפול פרוגסטרון במשך שבועיים לאחר החזרת העובר. בדיקת דם להריון מבוצעת מספר ימים לאחר החזרת העובר. אם ההיריון מאושר, לרוב יש להמשיך פרוגסטרון עוד שלושה עד ארבעה שבועות, עד שהשליה מתחילה לייצר מספיק פרוגסטרון כדי לתמוך בהריון בכוחות עצמה. אם אין הריון ניתן להחליט עם הרופא על התחלת מחזור נוסף של IVF.

מומלץ לקרוא על היסטרוסקופיה אבחנתית וצילום רחם לפני שמתחילים בטיפולי פוריות. אלה הן בדיקות חשובות ביותר שיכולות לחסוך זמן ועוגמת נפש רבה.

ו…שאלת השאלות – אז למה קורה שעוברים איכותיים לא נקלטים?

השאלה הכי נפוצה בטיפולי פוריות – IVF היא למה לא נקלט הריון על אף החזרה של עובר באיכות טובה. הסיבה לכך היא שחלק מהעוברים יהיו לא תקינים מבחינה גנטית. חוסר תקינות גנטית יכול להיות גם לנשים צעירות וגם למבוגרות אבל ככל שהגיל עולה והרזרבה השחלתית יורדת, שיעור העוברים התקינים גנטית ילך וירד.