בדיקת פיפל וניתוח ערוגות

מה שייכתב כאן בנוגע לבדיקת פיפל הוא כנראה אחד הדברים החשובים ביותר שחשוב לדעת. מתוך כל הניסיונות האישיים שלי, הצלחתי להיקלט להריון אך ורק אחרי שעשיתי בדיקת פיפל. אז נכון, לא על כולן זה משפיע וחלק מאלו שינסו לא יקלטו.

ועדיין, מהניסיון האישי שלי ממש יכולתי לראות את ההשפעה של בדיקת פיפל. זה היה מאוד חד וחלק. בפעמיים כשניסיתי הפריה חוץ גופית (IVF) ללא בדיקת פיפל – לא נקלטתי. פעמיים כשעשיתי הפריה חוץ גופית (IVF) עם בדיקת פיפל – נקלטתי. ולכן, לדעתי חשוב לנסות לעשות בדיקת פיפל מכיוון שהיא לא מזיקה או פוגעת בשום צורה ולמעשה, יכולה לעשות את הדבר הכי חשוב – לעזור לך להיכנס להריון כפי שעזרה לי אחרי הרבה כישלונות.

• בדיקת פיפל – 

“פיפל” היא פציעה של רירית הרחם הנעשית בשלב הלוטאלי (השלב הלוטאלי הוא השלב השלישי מתוך ארבעת שלבי המחזור החודשי של האישה. זהו השלב בין הביוץ והתחלת הדימום של הווסת).

מחקר דיווח שגרימת טראומה קלה לרירית הרחם על ידי שריטה גרמה להכפלת אחוזי ההריונות במקרים של כישלונות חוזרים. הרעיון שעומד מאחורי השיטה הוא שהפציעה של רקמות רירית הרחם מעוררת אותן, וכך מכינה אותן, גם מבחינה גנטית, לקליטת העובר. יתכן על ידי מנגנונים של החלמת פצע של מערכת החיסון, שידוע שהם חשובים גם בהשתרשות.

מחקר גדול שסקר הרבה מאוד ניסיונות הראה שיפור באחוזי הקליטה בעקבות פציעת הרירית בחודש שלפני. למרות שמחקר מקיף עדכני יותר סייג קצת את ההתרגשות כי המידע עדיין לא מספיק מבוסס, ובעיקר מצא שלא כדאי לעשות את הפיפל ביום שאיבת העוברים עצמו, אלא אם כבר, אז עדיף בחודש שלפני החזרת העוברים. ועדיין, נראה ששווה לנסות, גם אם מצריך סבלנות והמתנה לחודש שלאחר מכן.

במהדורה האחרונה של כתב העת הרפואי החשוב בעולם בתחום הפוריות, Fertility & Sterility, פורסם מחקר חדש ומקיף, שנערך בארבעה מרכזים רפואיים בדנמרק. המחקר נתן ביסוס ותמיכה מדעית מובהקת לתועלת שביישום השיטה בשיפור שיעורי ההצלחה של היקלטות העוברים.

המחקר הדני החדשני מצא שכאשר יישמו את השיטה על קבוצת מטופלות שכבר הייתה להן היסטוריה של שלושה כישלונות רצופים – השיטה הביאה לעלייה של 70% בשיעור ההריונות (!!!). מדובר בבשורה דרמטית, שמצדיקה בהחלט את המשך השימוש בשיטת הפיפל. התוצאה הזו תומכת בדיווחים קודמים שמצאו שנשים עם בעיות השתרשות חוזרות יכולות להרוויח תוצאה חיובית מפיפל.

מחקר נוסף הראה שפגיעה מקומית ברירית הרחם (פיפל) מכפילה את שכיחות ההריונות המוצלחים בקרב מטופלות שעברו טיפולי IVF.

בדיקת פיפל ניתן לבצע במסגרת היסטרוסקופיה אבחנתית (היסטרוסקופיה אבחנתית היא בדיקה בה נכנסים לחלל הרחם עם מצלמה ומסתכלים על חלל הרחם. הבדיקה דרושה על מנת לאבחן מצבים לא תקינים בתוך הרחם). במהלך הבדיקה ניתן לבצע גם פיפל.

ניתן גם לבצע בדיקת פיפל באופן נפרד להיסטרוסקופיה אבחנתית.

פרופ’ נאוה דקל ביקשה לבדוק אם חלבון מסוים משפיע על קליטת העובר ברחם, והופתעה לגלות שהבדיקה עצמה מעודדת הריון אצל נשים שסבלו מבעיות פוריות: 11 מ-12 נשים הצליחו להרות וללדת. מאז הניסוי, מאות נשים נוספות נכנסו להריון. הפיפל, על שם המכשיר שבאמצעותו נוטלים דגימה מרירית הרחם, זו צינורית פשוטה שנועדה במקור לביצוע ביופסיה להוצאת דגימה מרירית הרחם.

ד”ר עמיחי ברש סבור שהגירוי המכני של רירית הרחם מעורר את הרקמות האלה ומעבה אותן, ופותר בכך, אצל נשים עם רירית רחם דקה מדי, חלק מהבעיה. ד”ר אירית גרנות, מנהלת המעבדה להפריה חוץ גופית בקפלן, מצאה דיווח בספרות המקצועית שכבר ב-1907 עשו ניסויים בעכברות, שהניבו תוצאות דומות: “שרטו להן את הרחם והתקבלה תגובה כמו לקראת קבלת עובר. החשיבה היא שאצל נשים זה אותו דבר: ברגע שפוגעים פגיעה מכנית ברחם, על ידי הביופסיה, הרחם ‘לומד’ להגיב וליצור תנאים לקראת קליטת העובר”.

הפיפל, צריך לזכור, אינו עוזר לכולן, וגם לאלה שכן – לא תמיד בפעם הראשונה. 

• ניתוח בשם ערוגות-

מדובר על חריצת מספר שריטות/חריצים שעושים ברירית הרחם על מנת לגרות את גדילתה. זה נעשה במסגרת של היסטרוסקופיה ניתוחית, בהרדמה מלאה.

*כמות החתכים ברירית גדולה יותר בניתוח ערוגות מאשר בבדיקת הפיפל.

source:https://www.haaretz.co.il/misc/1.1106200